<h1>סמ"ג עשין סימן מ"ו</h1>
<h2>דף כד.</h2>
צוה הקב"ה את בית דין שיקדשו את החדש דכתיב בפרשת בא אל פרעה (שמות י"ב ב') החדש הזה לכם ראש חדשים ותניא במכילתיה משה הראה להם לישראל כזה וכזה היו רואין וקובעין לדורות (יראים סי' רנ"ט). ובתלמוד שלנו (מנחות כ"ט א') אמרינן שנתקשה משה במולד הלבנה ואמר לו כזה ראה וקדש. ומצוה זו מסורה לבית דין כדתניא בראש השנה בפרק שני (כ"ד א') אחר שנחקרו העדים שראו את החדש ראש בית דין אומר מקודש שנאמר (ויקרא כ"ג מ"ד) וידבר משה את מועדי ה' וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש מנלן אמר קרא (שם פסוק ל"ז) אשר תקראו אתם במועדם וגו' קרי ביה תקראו אתם (ע"פ יראים שם) שהרי אתם חסר וי"ו וכתיב מקראי הרי שתי קריאות לכך עונין ב' פעמים מקודש מקודש.
גרסינן במסכת ראש השנה (כ"ד א') אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בר' צדוק דאמר שאם נראה שלא בזמנו פירוש בליל שלשים ואחד אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו שמים, ופירש רבינו יצחק אין צריכין בית דין לקדשו ביום שלשים ואחד שכבר קדשוהו שמים מתחילת הלילה וכן מוכיח בירושלמי שאומר (שם) בשלשים ואחד שבית דין של מעלה רואין שלא קדשו בית דין של מטה הם עומדין ומקדשין אותו (עי' סנהדרין י' ב' תד"ה שכבר).
<h2>דף כה.</h2>
בית דין שקידשו [את] החדש בין שוגגין בין מוטעין בין אנוסים הרי זה מקודש, וחייבין הכל לתקן המועדות על ידם אף על פי שיודעין העולם שטעו, שהרי מי שצוה לשמור המועדות הוא צוה לסמוך עליהם (ע"פ רמב"ם קדוש החדש פ"ב ה"י ע"ש), כדתניא במסכת ראש השנה (כ"ה א') שאמר לו רבי עקיבא לרבי יהושע הרי הוא אומר אתם אתם אתם ג' פעמים [חסר ויו] לדרוש אתם אפילו שוגגין אתם אפילו מזידין אתם אפילו מוטעין, שהרי בפרשת אמור באותו עניין כתוב ג' פעמים אתם חסרים ונחסרו לדרשה זו, בלשון [ה]זה אמר ליה רבי יהושע לרבי עקיבא עקיבא נחמתני נחמתני.
